הומור אבסורדי.
במובן המוכר שלו, האבסורד (מלטינית absurdus, "discordant") הוא מלכתחילה מה שמנוגד להיגיון, להיגיון, למה שהשכל הישר מצפה.
למניפולציה הזו יש השפעה של טלפורטציה של כיסא. לאחר מכן מופיעה כורסא בחלל של יוליה ובמקביל היא נעלמת מחלל אחר.
הם זוג, הסטריאוטיפ של זוג מסורתי: האישה שוטפת את הכלים בזמן שבעלה צופה בטלוויזיה. האיש הזועם צועק ונראה אלים. הוא מאשים את אשתו בהיעלמותו של הכיסא ללא כל סיבה.
האישה נראית עייפה ורגועה לכעס של בעלה. היא גם מפחדת ממנו ובוכה על כעסו.
יוליה לא נכנעת וצועקת אפילו יותר חזק מהאיש.
היא חוזרת להיות עליזה ומסדרת את הבית בדרכה. היא שוברת את הטלוויזיה שככל הנראה הייתה חפץ חשוב עבור בעלה ומחליפה אותה בפרחים.
הם מתאהבים. אנחנו מבינים את זה עם הצבע האדום של הלחיים שלהם, הצבע היחיד (יחד עם הלב האדום של הבקר הראשון) בסרט השחור-לבן.
האישה מחזירה את חירותה, משנה את התסרוקת שלה, שהיא גם סמל לשליטה גברית.
תגובה/דיון פתוח.
אנחנו יכולים לדון ברעיון של סטריאוטיפים אבל גם קונפורמיזם, מה זה אומר ואיך זה בא לידי ביטוי בסרט. זה פותח שאלות רבות. מהי ההשפעה החברתית על ההתנהגות שלנו? למה לכבד נורמות חברתיות? אסור לשים לב? לא להיות בצד? להשתלב בקלות רבה יותר בקבוצה? האם להיות שונה ולהשתחרר מהאילוצים של החברה שלנו פוגעים באחרים?
2- כיצד האבסורד, כתהליך, תורם לאפקט ההומוריסטי
העבודה מורכבת מהצגת העבודות הנבחרות והשוואה ביניהן, זיהוי מה מפגיש ביניהן ובכך הוצאת מנגנוני האבסורד. הגישה ההשוואתית, כשהיא מיושמת על הפקות מתחומים שונים, ראויה למעט סיוע אך פותחת נקודות מבט מעניינות לתחום תולדות האמנות.
המבחר נועד לקשר בין הפקות שמכסות תחום רחב מאוד, מיצירות קלאסיות ועד האחרונות, מתרבות פופולרית לתרבות כביכול "נלמדת". הם קובצו בצורה כזו כדי לזהות כמה "שדרות לימוד", שניתן לטפל בהן על בסיס אד-הוק או לנסח אותן לקורס ארוך טווח. כל אחד מהמסלולים מלווה ב"סדנה", זמן למניפולציה יצירתית שבה ילדים יכולים לנצל את המושגים הנידונים.
חקר העבודות צריך, כמו תמיד, להיות בהקשר (מחבר, תקופה, תנועה, טכניקה וכו'). יתרה מכך, כשמדובר בחיפוש אחר השפעות האבסורד, חשוב להטיל ספק בשאלות של מגדר ומוסכמה עם ילדים. למשל, זה אבסורד, במציאות, להתבונן בבעל חיים מדבר, אבל בהקשר של ז'אנר "סיפור ילדים", זו מוסכמה מקובלת שבדרך כלל כבר לא גורמת להשפעה אבסורדית.
- 1- הפרדוקס
מפגש של שני רעיונות סותרים או לא קשורים, בניסוח מרוכז שבו מכוונים בעיקר הומור ההפתעה.
ספרות: קטעים מאלפונס אלאיס, "מחשבות, טקסטים ואנקדוטות" (Le recherche midi, 2000) או מאריק סאטי, "הנימוקים של אדם עקשן, ואחריו זכרונותיו של אמנזה" (Voix d'encre, 2013).
פסל: Salvador Dalí, "טלפון האפרודיזיאק" (1938).
אמנות גרפית: ז'אק קרלמן, "קטלוג של חפצים בלתי ניתנים לאיתור" (1969).
סדנה: וריאציה מצוירת של התרגיל הסוריאליסטי של "הגופה המעולה" (בזוגות, כל אחד עובד על מחצית הגיליון, הראשון מרחיב קווים מסוימים בציור שלו מעבר לסימן ההפרדה ומקפל את הגיליון כדי להסתיר את הציור שלו, השני צריך להתחיל מחדש מהקווים הבולטים).
- 2- המופלאים
אלמנטים אבסורדיים הולכים זה אחר זה כדי לבנות עולם ללא רפרנטים, המבקש לשמר את תחושת הפליאה העיקרית על הדברים.
ספרות (סיפור פואטי): אנרי מישו, "Ailleurs, Voyage en grande Garabagne" (1948).
ציור: Salvador Dalí, "התמדת הזיכרון" (1931), René Magritte, "ארץ הניסים" (1964).
קולנוע: ויקטור פלמינג, "הקוסם מארץ עוץ" (1939) או ז'אן קוקטו, "היפה והחיה" (1946).
סדנה: תאר במספר רישומים מסע שדמיין מהתרחיש הבא: "בארוחת הבוקר, קערת הדגנים שלך שואבת אותך פנימה ואתה נזרק לעולם מדהים. תאר את מה שאתה מגלה שם ואת שובך".
- 3- היפוך, העולם הפוך
כאן האבסורד מפותח ומתייחס חזק מאוד למסגרת החברתית, במטרה סאטירית.
אמנות גרפית: אנונימית, "העולם ההפוך" (תחריט מהמאה ה-18), אוסף Mucem, גלוי באתר היסטוריה בתמונות.
ספרות (רומן): לואיס קרול, "אליס בארץ הפלאות", פרק VII, "תה בין שוטים" (1865).
אמנות גרפית: מבחר רישומים מאת גארי לארסון, כרכים I עד V (Dupuis, 1997-2002).
סדנה: כתיבת סיפור קצר המתאר יום בבית הספר "הפוך".
- 4- שטויות
כשהאבסורד פועל לערער את ההיגיון, ללא מניע נסתר מורכב.
קולנוע: A. Astier, A. Kappauf, J.-Y. רובין, "Kaamelott", פרקים לבחירה מעונה 1 או 2 (2005).
אמנות חזותית: רומן חותם, מופעי וידאו "Action kurhaus" (1992), "Kayak" (2000), "Punkt" (2006), "Old Shatterband" (2007), "Zwei schirme" (2009), גלוי באינטרנט בדו"ח מתוכנית Arte Tracks (ינואר 2015).
ספרות (שירה, מיצג): כריסטוף טרקוס, "Je inflate" ו-"Tambour et tombola" (1998), ב-"The recorded" (P.O.L. 2014), זמין גם באינטרנט.
סדנה: פתגמים חתוכים. מתוך סט של פתגמים (או שירים או אגדות קצרות מאוד) שהודפסו על גיליונות נייר גדולים. אנחנו חותכים אותם לשברים התואמים ליישויות דקדוקיות, ואז אנחנו מערבבים את הפרגמנטים האלה ומרכיבים אותם מחדש בחופשיות כדי להשיג ממצאים אבסורדיים.
- 5- בורלסק
מכניקה אבסורדית כאן מכוונת לחוסר קורדנס (טריוויאלי/גבוה, פשוט/מורכב) והגזמה, עיוות.
ספרות (רומן): Rabelais, "Gargantua" (1534).
קולנוע: לורל והארדי, "קרב המאה" (1927), באסטר קיטון, "מעביר מקררים" (1922), "הבית הניתן לירידה" (1920).
אמנות חזותית: Saverio Lucariello, סדרת "Vanitas" (מ-1995).
סדנה: השתמש בתוכנת עריכת תמונות כדי להסוות/לעוות ציור מפורסם.
פעילויות חינוכיות שהוצעו על ידי ברונו פלייר.
