סרט קצר מאוד יפה על אהבת אימהות בבעלי חיים.
עקבו אחר הרפתקאותיו של אחקו, פיל תינוק שאבד ביער ומפגשיו המשמחים או המצערים עם חיות אחרות; הנוחות של למור טבעת-זנב, הסכנה של תנינים.
Children will perhaps project themselves into this touching character, desperate at the idea of having lost their mother.
הסרט הקצר "Ahco On The Road" נבחר לפסטיבל Takorama 2023 שאורגן על ידי עמותת Films pour enfants.
1-באיזה נתיב הולך הפיל התינוק ברגע שהוא עוזב את העדר?
הוא הולך באקראי, תחילה עוקב אחר הפרפר, אחר כך בתגובה (משיכה, פחד) לעבר החיות שנתקלו בהן, ואז הוא נודד ומחפש את הדרך חזרה.
2-איזה פגישה יש לו? איך הוא מגיב?
הוא פוגש חיות אחרות, שלכל אחת מהן עמדות שונות (ידידותיות, אדישות, תוקפניות). הוא מופתע מכולם, הוכחה לחוסר ניסיונו לא פחות מהסקרנות שלו.
3-אילו עוד סיפורים זה מעלה בראש?
טום אגודל וסיפורים דומים, שבהם ילדים הולכים לאיבוד ומנסים למצוא את ביתם.
4-איך נבין את רגשותיה של הדמות?
על ידי דמיון למה שהיינו מרגישים (או הרגשנו) באותו מצב.
5-איזה תפקיד ממלאת המוזיקה?
המוזיקה אקספרסיבית ועוקבת אחר הפליאה, התדהמה, הדאגה או הפאניקה של הפיל התינוק.
6-האם אנחנו רואים את הפיל התינוק בכל התמונות בסרט?
כמעט על כולם.
וכשאנחנו לא רואים אותו, זה בגלל שאנחנו רואים דרך העיניים שלו. הסרט מתמקד כולו בדמות הזו.
7-למה אנחנו מפחדים כשהתנין נושך את הפיל התינוק?
אנחנו מדמיינים איך היינו מרגישים.
אנו מייחסים את אותם רגשות כמונו לבעל החיים (אנתרופומורפיזם).
8-האם אנחנו יודעים איך הפיל התינוק יחשוב במציאות?
אנחנו לא יודעים בוודאות איך פילים חושבים ומרגישים.
רגשות ומחשבות אנושיים מובנים דרך השפה (מילולית, גופנית), שלמדנו.
אבל לפילים אין את השפה הזו. אנחנו יכולים רק לנסות לדמיין מה הם חושבים ומרגישים, באנלוגיה.
הרחבות והפניות
מסגרת קולנוע: ניתוח השפה הקולנועית של הסרט - מסגור ומיקוד אקספרסיבי.
לסרט אנימציה בן 8 דקות המספר סיפור פשוט מאוד, אחקו בדרכים משתמשת במספר רב של טכניקות קולנועיות: שימוש אקספרסיבי מחוץ לפריים, סולמות צילום מרובים, תנועות מצלמה (וירטואליות), אפקטים של מיקוד, סוגים שונים של חיבורים וכו'. הם משמשים לפיתוח נושא המבט, בשני מישורים. ברמת הסיפור, ראשית, מדובר בסיפור הרחבת חזון הדמות של העולם הסובב אותו. מכאן צילומי המעקב שמגלים בהדרגה את התפאורה ואת המשחקים עם ה-off-frame למראה החיות שהוא פוגש. ברמה כללית יותר, הסרט מדבר על ההסתכלות שלנו על בעלי חיים, על הדרך שבה אנחנו משליכים את עצמנו לתודעתם או להיפך, הם נשארים מסתוריים עבורנו. כפי שסרט תיעודי של בעלי חיים היה עושה, אחקו בדרכים משאיר את החיות לשתיקתם והרגשות שהוא מעניק להם נבנים בעיקר על ידי הקודים של אקספרסיביות קולנועית בהם נעשה שימוש: מקצבים, מוזיקה ומשחקי מיקוד של הצילומים.
אנו מציעים ללמוד את המבנים הללו בסרט, בפרט את עבודת הפריים ותנועות המצלמה.
1- ציין את מטרת הניתוח
אנחנו יכולים להתחיל את הפרויקט עם שאלה פשוטה על פרשנות. הסרט נטול מילים והחיות אינן מתוארות בצורה אקספרסיבית במיוחד. אז איך נבין את פרטי הפעולה, את כוונות הדמויות? ואיך מתפתח הרגש של הצופה? לכן נתמקד בכלים אשר יאפשרו מצד אחד הבנת מצבי הסיפור המסופר ומצד שני יצירת רגש.
כאשר אנו מבקשים להתרכז בתמונות, אנו יכולים להתחיל בצפייה חדשה ללא קול.
2- הצג אוצר מילים של קולנוע
לפני שמתחילים ללמוד את הסרט עצמו, כדאי להציג את המושגים הרגילים המשמשים לתיאור תמונות. נגדיר כך:
- המסגרת, כחתך (בחירה) במה שאנו רוצים להראות, כמו גם מחוץ למסגרת, מה שמוצע אך לא מוצג במסגרת. אנחנו יכולים לעשות אנלוגיות עם ציור, צילום, רישום.
- התוכנית כיחידה זמנית של הסרט וכ"פריים שנמשך לאורך זמן מסוים" (איננו צריכים להתייחס לשאלות של חיבור ועריכה).
- סולמות התוכנית השונים (צילום כללי, צילום ארוך, צילום בינוני, צילום אמריקאי, תקריב, תקריב, תקריב מאוד), כל קנה מידה מתאים ליחס מסוים בין התפאורה לדמויות, שמשחק על ההבנה וההבעה של המוצג.
- עמדות ותנועות מצלמה (נסיעה, פנורמה, זום, זווית גבוהה/נמוכה) כאמצעי לשמר או לפתח פריים מסוים, להכנסת תחושה מסוימת.
- כמה דמויות הרכבה בשימוש בסרט: shot/reverse shot (החלפה של שתי תצוגות מכיוונים מנוגדים המאפשרת השוואה בין שתי נקודות מבט) והתמוססות (משמשת כאן בעיקר כאליפסה).
3- השתמש בכלים ברצפים נבחרים של הסרט
בקשו מהילדים להתאים את התמונות מהסרט ואת האלמנטים שהוצגו קודם לכן. כל רצף מורכב ממספר מסוים של יריות שיש לתאר על ידי שימוש חוזר באוצר המילים המכוסה.
הרצפים המוצעים הם:
- רצף ההקדמה של הדמות (0'00'' - 0'35'' - 6 יריות).
- השיטוט בג'ונגל והופעת הלמור (1'40'' - 2'25 - 12 יריות).
- התעוררות והמסע (4'03"-4'49 - 5 יריות).
- האיחוד הכושל (5'16-5'37 - 4 זריקות).
- מתקפת התנין (5'34-6'38" - 20 יריות).
- הטיסה קדימה עד ליפול המצוק (6'39-7'04 - 12 יריות).
4- דיון על הבמה של הרצפים
הילדים ישוו את הבחירות שלהם וידונו בשאלות של בימוי, כלומר בחירה בטכניקה מסוימת מבחינת הבנה וכושר ביטוי: איך זה עוזר להבין טוב יותר מה קורה? איזה רגש זה מעורר שלב זה מתרחש בצורה של דיון קיבוצי.
בשלב זה, אולי כדאי לזכור שאוצר המילים המוצג תוכנן במקור לתאר קולנוע: דמויות אנושיות, שצולמו במצלמה אמיתית. לכן יש אפריורי חוסר התאמה מסוים בסרט הזה, קריקטורה המציגה חיות. במיוחד, סולמות צילום מקרוב נעשים כדי להדגיש רגשות על הפנים, מה שמוצא גבול במקרה שלנו. זו הזדמנות להראות שהצורות והטכניקות של מדיה כמו קולנוע מייצרות קודים שמנחים את הפרשנות.
כדי לדון בכושר ההבעה של הסצנות, באופן שבו מוצעים רגשות בדמויות ובצופה, מועברים או בתגובה אליהם, נוכל להציג כלי נוסף. נוכל לשאול את עצמנו מהו מיקום המוקד בכל מישור. המבט של מי התמונה? כדי לפשט, ניתן להבחין בשני מקרים: כך ניתן למסגר את התמונה כאילו נראתה על ידי עד חיצוני לסיפור (מיקוד "חיצוני"), או להיפך על ידי אחת הדמויות (מיקוד "סובייקטיבי"). זה יעזור להבין טוב יותר את הצילומים שבהם מרמזים פחד על ידי פריימים שנראים כאילו דמות מחוץ לפריים שעדיין לא פגשנו בו מרגלת אחרי הפיל התינוק.
זוהי בנייה של אסימטריה של מבט, שבה הצופה מקופח, בדיוק כמו הדמות. מישהו מסתכל על הדמות, עומד ליצור איתו אינטראקציה, אבל אנחנו עדיין לא יודעים מי זה.
פעילויות חינוכיות המוצעות על ידי ברונו פלייר, כריסטוף ואוליבייה דפאי.
נוצר בתמיכת משרד החינוך הלאומי של צרפת וה-CNC.
צפייה בסרט עם המשפחה, פעילות חינוכית עם ההורים בבית ועם המורים בכיתה.
