בתמונות הראשונות Head קובע את הסצנה ומציג את דמותו (מעין רובוט חצי ילד, עם זנב דינוזאור) בצורה קלאסית למדי, באווירה שמזכירה במעורפל את עולם המנגה הראשונה. אבל אנחנו מבינים מהר שמשהו לא בסדר בפעולה. זה, שבמרכזו הרובוט, צובר ללא הסבר את מחזה תהליכי הטרנספורמציה (בליעה, פינוי, נשיפה, זיקוק וכו'), שחוזרים או מגיבים זה לזה בהדים, ומדגישים את רעיון המעגליות, עד שהתמונות האחרונות מתלפפות על אלו שבהתחלה. מדובר אפוא בסוג של כוריאוגרפיה, שחוזרת על עצמה עד כדי כמעט היפנוטית, שסמלה יכול להיות הסימן המסורתי של הספרים האמריקאים (מיוצאים ליפן, שם אנו נתקלים בו הרבה), כפי שהוא מוצג בסרט: הגליל הספירלי.
אם הכוריאוגרפיה הזו לא מורגשת מיד, זה בגלל ש-Head מלא בפרטים קטנים שמושכים תשומת לב ומעידים על ההנאה של המחברים ליצור יקום מצויר היברידי, חדור בכושר ההמצאה של ראשית הקומיקס. כמעט יכולנו לומר ש-Head הוא הצלב בין טיולי הקומיקס המופשטים של George Herriman והמנגות של Osamu Tezuka - Krazy Kat פוגש את אסטרו הרובוט הקטן. לרפרנסים הללו ב-Head נוסף השילוב בין ציור יד (שנטען בקרדיטים) לבין אנימציה דיגיטלית. עצמים רכים וצורות חדות, אורגניות ומכניות, בצבע או בשחור לבן, מחלקים, מצטלבים ויוצרים יקום דמיוני ושובב.
Head הוא אמנם משחק גרפי, אבל לא משחק סגור: אחד מאלה שמתקשרים לאפשרות להמצאה מחודשת של ציור.
עולם הסרט הקצר
הבינו את הסיפור, הנושא, הביעו את הרגישות שלכם והפעילו את החשיבה הביקורתית שלכם.
סרט קצר מקורי מאוד עם גרפיקה צבעונית, מוזרה וסוריאליסטית.
דלתות הקסם המאפשרות לגיבור לבצע טלפורטציה יגרמו לילדים לחלום.
יקום חלומי ומסרים רבים שמשמעותם מוסתרת כדי להיות מקושר עם יצירות ציור סוריאליסטיות כמו זו של Salvador Dalí, Max Ernst, או אפילו René Magritte.
הסוריאליסטים, בחיפוש אחר יקומים אסתטיים חדשים, שאבו מהלא מודע שלהם ומחלומותיהם מקורות של עולם דמיוני וחלומי חדש מבלי שביקשו במיוחד לפרש אותם.
הסרט יכול להיות הזדמנות לחקור את היקומים החלומיים האלה מבלי לנסות להסביר אותם. חניכה לחלום בהקיץ וליצירה.
1-מי הדמות הראשית?
כלב.
2-באילו מקומות הוא עובר?
חלל ריק שחור, דלת ואז סולם שמוביל, דרך העננים, אל קרש צלילה.
הכלב צולל לתוך קערת מרק ונוחת על שולחן במסעדה יפנית.
מקלות האכילה, הסושי, האדמה (פולי סויה יפנית) הם האלמנטים שמאפשרים להבין שמדובר במסעדה יפנית.
במטוס ואז שוב במסעדה. רקטה בחלל ואז רכבת יפנית (אנחנו יכולים לראות את הטקסט ברכבת.
תחנת שיבויה (אחת התחנות הגדולות בטוקיו).
בניינים, בוודאי בטוקיו, ואז פנים דירה. רחוב.
3-איך הדמות הראשית זזה?
הוא מעביר טלפורט מדלת לדלת.
4-דמיינו את המשך הסיפור. מה יהיה העולם הדמיוני הבא?
תגובה/דיון פתוח
הורד את הפעילויות החינוכיות של הסרט ב-PDF
נוצר בתמיכת משרד החינוך הלאומי של צרפת וה-CNC.
צפייה בסרט עם המשפחה, פעילות חינוכית עם ההורים בבית ועם המורים בכיתה.
